ביקורו של סוב סוב הסביבון בכיתה בית שנייה

זוהי אגדה על סביבון ושמו סוב סוב
שגר ברחוב השיקמה בגני יהודה
ולמד בסביון בסוף הרחוב
 
יום יום ברבע לשמונה בערך
אמא נתנה לו בייגלה
והוא יצא לדרך
 
הסתובב הסתובב הסתובב
בדרך קלמנטינות היה קוטף
וקצת לפני מגרש הכדורגל היה מתיישב
מפסיק להסתובב
נופל, עוצם עיניים ושוכב
 
אחר כך היה בודק את ארבע דפנותיו
לברר איך נפל ומה הוא המצב-
אם על האות נון נפל
חשב- נון זה נס וגם נח
ולא הלך לבית הספר בכלל.
אם על האות פא עצר
הוא אמר- פא זה פה, אז פה אני נשאר
אם על גימל הוא נשכב
הוא אמר: גימל אני גדול עכשיו
והגדולים כבר לא לומדים ולא חושבים
הם רק יושבים בישיבות וקצת מסתובבים
ואם נפל על הא- "היה"
אז הייתה לו בעיה
אם אני אתמול הייתי
אז היכן אני היום
בטהיטי, בהאיטי, בסביון
ואולי אני בכלל סביבון מנהלל
ואולי אני פשוט- לא סביביון כי אם סמרטוט?
ומרוב רעיונות- כאבו לו הדפנות
אז הוא קם ומסתובב
לבית ספר התקרב
ונכנס לבית שנייה
ואמר- נס גדול פה היה
הוציא את הבייגלה ואת הקלמנטינה ואכל
וכל הילדים נעמדו סביבו במעגל
ואמרו לסוב סוב הסביבון- בתיאבון!
ומי שלא מאמין שזה קרה באמת
פשוט לא יודע כי הוא לא בכיתה בית. 
לייבסיטי - בניית אתרים