היא חוללה ברוח
מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז מתוך: ״הימים זורמים״, תמיר הרפז ובועז קביליו, 1994


הִיא חוֹלְלָה בָּרוּחַ⁠
הִיא לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ⁠
לוֹ לֹא נָתְנָה לִשְׁכֹּחַ⁠
בּוֹ אָחֲזָה בְּכוֹחַ⁠
הִיא כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת
אֶת הַחַיִּים רוֹקֶדֶת
לֹא מַסְכִּימָה לָרֶדֶת
וְאֶת שְׁנָתוֹ פּוֹקֶדֶת בַּלֵּילוֹת.

אַךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא יִשְׁכַּח
הוּא נִשְׁבַּע שֶׁיְּנַצַּחַ⁠
מִן הַיַּיִן יִתְפַּכַּח.
הוּא חָזַר וְנִשְׁבַּע
לֹא רָצָה בְּאַהֲבָה
לֹא שָׁעָה לִכְאֵבָהּ⁠
לֹא הִבִּיט בִּמְעוֹפָהּ...

אַל תַּעֲצֹר, אַל תַּבִּיט לְאָחוֹר
צְלִיל הַנֵּבֶל רָחוֹק מִכָּאן
אַל תִּקְרַב לָאֵזוֹר הַמְּסֻכָּן.
אַל תּוֹשִׁיט יָדְךָ לָאֵשׁ⁠
גַּם אוֹרְפֵיאוֹ הִתְיָאֵשׁ,
לַשָּׁמַיִם אֵין גְּבוּלוֹת
וְאַתָּה אֵינְךָ שִׁכּוֹר כְּלוֹט.

צְאוּ בִּמְחוֹל הָרוּחַ⁠
אֵין לָנוּ זְמַן לָנוּחַ⁠
תְּנוּ לְגוּפְכֶם לִשְׁכֹּחַ⁠
תְּנוּ לְלִבְּכֶם לִפְרֹחַ,
שְׁתוּ מִן הַכּוֹס עוֹד יַיִן
שְׂאוּ שִׁיר אֶל הַשָּׁמַיִם
גַּם אִם יִרְבּוּ הַמַּיִם
לֹא יְכַבּוּ עֲדַיִן
אֵשׁ הָאַהֲבָה.
לייבסיטי - בניית אתרים