עַל סֶלַע פֶּרַח חֵן לֹא יָמוּת עוֹד
מילים ולחן: פול סיימון
תרגום: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״משירי סיימון וגרפונקל״, הפרברים, 1972

דֶּרֶךְ לַיְלָה כֹּה חִוֵּר
עוֹבֵר לוֹ צֵל קוֹדֵר
רוּחִי נָעָה כְּנֵר עִם הָרוּחַ
לֹא אֵדַע מָה מִיּוֹם
מָה אֱמֶת מָה חֲלוֹם
וְחוֹמַת הָאַשְׁלָיוֹת לִי קִיר בָּטוּחַ.

        לֹא אֶתְבַּדֶה אִם אַאֲמִינָה – כִּי אָכֵן
        הַנֶּצַח יִתָּכֵן
        עַל סֶלַע פֶּרַח חֵן
        לֹא יָמוּת עוֹד.

נִשְׁקֶפֶת בַּמַּרְאָה
מִין דְּמוּת כֹּה אֲפֹרָה
אַךְ אֵין אֲנִי בָּטוּחַ שֶׁדְּמוּתִי הִיא
עִוֵּר אֲנִי עוֹמֵד
מוּל צֶדֶק וֶאֱמֶת
כִּי רַק אֲפֵלַת הַלַּיִל
מוֹלַדְתִּי הִיא.

        לֹא אֶתְבַּדֶה אִם אַאֲמִינָה...

וְאֵין הֶבְדֵּל בִּכְלָל
בֵּין מֶלֶךְ לְחַיָּל
כִּי חוּט דַּק וְנִפְתָּל
בֵּין צְחוֹק וְדֶמַע
מִגְדַּל הַחֲלוֹמוֹת
יִהְיֶה לִי בֵּית קוֹמוֹת
אֶהֱיֶה מָה שֶׁעָלַי לִהְיוֹת – גָּלוּי לַשֶּׁמֶשׁ.
 
לייבסיטי - בניית אתרים