תִּזְמֹרֶת הַיֹּפִי
מילים ולחן: בולַט שאלווביץ׳ אוקודז׳אווה
תרגום: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״שמש עולה״, יהורם גאון, 1977

בָּרְחוֹבוֹת כְּבָר אֵין אָדָם
בַּחַלּוֹנוֹת הָאוֹר נִרְדַּם
וְהַשִּׁירִים כֻּלָּם כְּבָר תַּמּוּ
גַּם הַמִּלִּים גָּוְעוּ אִתָּם
תִּזְמֹרֶת זְעִירָה בָּאֹפֶל
כְּגֶשֶׁם דַּק אָז תְּטַפְטֵף
צְלִילֵי תִּזְמֹרֶת שֶׁל הַיֹּפִי
בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל הַכְּאֵב.

בְּמִלְחָמָה לְלֹא מָחָר
וּבְיָגוֹן שֶׁלֹּא נֹחַם
הַמְּפַקְּדִים קוֹלָם נִחָר כְּבָר
הָאֲדָמָה כֹּה חֲרוּכָה
וְאָז כְּמוֹ מִתּוֹךְ הָאֹפֶק
מִתּוֹךְ שְׁקִיעָה יָפָה מִתֹּם
נִשְׁמַע תִּזְמֹרֶת שֶׁל הַיֹּפִי
בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל הַחֲלוֹם.

מֵיתָר מִן הַכִּנּוֹר נִתַּק
הַקְּלָרִינֶט מִזְּמַן נִסְדַּק
וְעוֹר הַתֹּף שׁוּב לֹא נִמְתַּח עוֹד
וְהֶחָלִיל שִׁנָּיו חָרַק
רַק הַמְּנַגְּנִים יָפִים כְּחֹפֶשׁ
וְכָל עוֹד לֵב בָּם יַהֲלוֹם
נִשְׁמַע תִּזְמֹרֶת שֶׁל הַיֹּפִי
בְּנִצּוּחוֹ שֶׁל הַחֲלוֹם.

לייבסיטי - בניית אתרים