מילים: לאה גולדברג
לחן: תלמה אליגון-רוז


אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה

לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם

עַל כְּנָפַיִם רָפוֹת מֵעַל לַשְּׁמָמָה?


הֵם גְּדוֹלִים וּכְחֻלִּים

מוּטָלִים עַל כְּנָפֶיהָ

הֵם עוֹמְדִים בְּכוֹחַ מִזְמוֹרָהּ.


אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה...


כָּךְ נָשָׂא לִבִּי אֶת אַהֲבָתוֹ

הָיְתָה גְּדוֹלָה וּכְחֻלָּה – וּגְבוֹהָה

מֵעַל כָּל גָּבוֹהַּ

מֵעַל לַשְּׁמָמָה

וְעִיֵּי הַמַּפֹּלֶת

וּתְהוֹמוֹת הַיָּגוֹן.


אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה...


עַד אֲשֶׁר נָדַם מִזְמוֹר לְבָבִי

וְאָפַס כּוֹחוֹ

וַיְּהִי לְאֶבֶן, וַיִּפֹּל

אַהֲבָתִי הַפְּצוּעָה הָאִלֶּמֶת.


אֵיכָה תּוּכַל צִפּוֹר יְחִידָה

לָשֵׂאת אֶת כָּל הַשָּׁמַיִם?