אֵיפֹה אַתְּ אֲהוּבָה

מילים ולחן: ל׳ פביו
נוסח עברי: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״איפה את אהובה״, יהורם גאון, 1969

אֵיפֹה, אֵיפֹה אַתְּ אֲהוּבָה

לָמָּה, עַל מָה אַתְ מִתְנַכֶּרֶת

אַתְּ אוּלַי כְּבָר לֹא זוֹכֶרֶת

צְלִיל נְשִׁיקָה עִם לַיִל

הָעֶצֶב בְּיָדַיִךְ

שֶׁנִּצְמְדוּ בְּכוֹחַ

וְלֹא נָתְנוּ מָנוֹחַ

שׁוּב לֹא אוּכַל לִשְׁכֹּחַ

לִשְׁכֹּחַ אֲהוּבָה.

אֵיפֹה הֵם הַיָּמִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד

לֹא, הֵם לֹא יָשׁוּבוּ, לֹא לֹא.

הִנֵּה, הִנֵּה הֵם הַיָּמִים

יָמִים יָפִים שֶׁל קַיִץ

וּצְחוֹק עַל פְּנֵי הַמַּיִם

הָעֶצֶב בְּעֵינַיִךְ

הָרוּחַ עַל פָּנַיִךְ

תָּשׁוּבִי אֲהוּבָה.

אֵיפֹה הֵם הַיָּמִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד

לֹא, הֵם לֹא יָשׁוּבוּ, לֹא לֹא.

אֵיפֹה, אֵיפֹה הֵם הַלֵּילוֹת

כֵּן, אוֹתָם לֵילוֹת שֶׁל חֹרֶף

וּבְכִיסַי יָדַיִךְ

וְגֶשֶׁם עַל שְׂפָתַיִךְ

הָרוּחַ עַל פָּנַיִךְ

שָׁכַחְתְּ כְּבָר אֲהוּבָה.

אֵיפֹה הֵם הַיָּמִים שֶׁלֹּא יָשׁוּבוּ עוֹד

לֹא, הֵם לֹא יָשׁוּבוּ, לֹא לֹא.