מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז

כְּמַיִם שֶׁנִּסְפְּגוּ בָּהָר
מְבַעְבֵּעַ הָעֶצֶב בִּי
כְּרוּחַ עַל חוֹלוֹת מִדְבָּר
לְבָבִי הוֹמֶה הוֹמֶה לוֹ
בּוֹא, כִּי כָּבְדוּ רַגְלַי, כְּעֵץ הָיִיתִי
בּוֹא וְתָנוּחַ בְּצִלִּי.

בּוֹא אֶל הַמַּיִם הַקְּרִירִים
בּוֹא אֶל הַתְּכֵלֶת שֶׁאֵין סוֹף וְקֵץ לָהּ
בּוֹא אֶל נִגּוּן הַמֵּיתָרִים בְּעֶצֶב
בּוֹא אֶל בִּכְיָם שֶׁל הַשִּׁירִים.

עִם לַיְלָה עוֹף הַמִדְבָּר קוֹרֵא
הֵד קוֹלוֹ מְפַעְפֵּעַ בִּי
כְּמַעְיָן שֶׁמֵּהַר יוֹרֵד
לַמֶּרְחַקִּים נִקְרֵאתִי
כִּי אַחֲרֵי עוֹף הַמִּדְבָּר תָּעִיתִי
בּוֹא וֶאֱחֹז שׁוּב בְּיָדִי.

בּוֹא אֶל הַמַּיִם...

כְּמַיִם שֶׁנִּסְפְּגוּ בָּהָר
מְחַלְחֲלוֹת מִלּוֹתֶיךָ בִּי
כְּרוּחַ שֶׁבִּשְׂדוֹתַי עָבַר
אֶת קוֹלְךָ עוֹדִי שׁוֹמַעַת
בּוֹא כִּי אַחֲרֵי עוֹף הַמִּדְבָּר תָּעִיתִי
בּוֹא וֶאֱחֹז שׁוּב בְּיָדִי.