בֵּית אַלְפָא בֵּיתִי

מילים: תלמה אליגון-רוז
לחן: רפי פסחזון
מתוך: ״האירוסים״, 1983

אוֹמְרִים הָאָדָם הוּא תַּבְנִית אַדְמָתוֹ
אוֹמְרִים הָאָדָם הוּא כְּנוֹף יַלְדוּתוֹ
יַלְדוּתִי מִתְרַפֶּקֶת עַל צֶלַע הָהָר
בְּבֵיתִי.
וְצֵל הַגִּלְבֹּעַ בִּימֵי הַחַמְסִין
כְּשֵׁם הַחוֹזֵר בִּמְגִלַּת יוֹחֲסִין
אֶשְׁכּוֹלוֹת הַזָּהָב שֶׁל דִּקְלֵי הַתָּמָר
בְּבֵיתִי.

בֵּיתִי בֵּיתִי
כָּאן עֲצֵי צֶאֱלוֹן וְשַׁלְוָה אֲמִתִּית
עַל הַדֶּשֶׁא יוֹשְׁבִים סָבִי וּבִתִּי
בֵּית אַלְפָא בֵּיתִי.
בֵּיתִי בֵּיתִי
נוֹלַדְתִּי כָּאן וְנוֹלְדָה אֲחוֹתִי
וְלִוּוּ הַפְּרִיחוֹת גַּם אוֹתָהּ גַּם אוֹתִי
בֵּית אַלְפָא בֵּיתִי.

חוֹלְפִים אוֹפַנַּיִם בִּשְׁבִיל הַכֻּרְכָּר
זֶה גַּל שֶׁהַיּוֹם לִ״רְגִילָה״ הוּא חָזַר
וְחוֹלֶפֶת יָעֵל עִם יוֹתָם הַקָּטָן
בְּבֵיתִי.
חוֹלְפִים בְּרֹאשִׁי כָּל אוֹתָם הַשִּׁירִים
שֶׁשָּׁרוּ הוֹרַי וַאֲנַחְנוּ שָׁרִים
חֲלִילִית וְגִיטָרָה וְזֶמֶר יָשָׁן
בְּבֵיתִי.

בֵּיתִי בֵּיתִי...

אוֹמְרִים הָאָדָם הוּא תַּבְנִית אַדְמָתוֹ
אוֹמְרִים הָאָדָם הוּא כְּנוֹף יַלְדוּתוֹ
יַלְדוּתִי מִתְרַפֶּקֶת עַל צֶלַע הָהָר
בְּבֵיתִי.
וְגַם אִם אֵצֵא וְאַרְחִיקָה נְדֹד
וְגַם אִם יָשִׁירוּ זְמִירוֹת אֲחֵרוֹת
יַלְדוּתִי תְּבַצְבֵּץ לָהּ כְּאִירוּס עַל הַר
בְּבֵיתִי.