מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״(אני אוהב אותך) בשקט, כמעט בסוד״, הפרברים, 1971


מִכָּל הַשְּׁתִיקוֹת
אֲנִי אוֹהֵב אֶת שְׁתִיקָתֵךְ
שֶׁהִיא יָפָה
שֶׁהִיא סוֹלַחַת
לַלֵּב קוֹלַחַת
כְּמוֹ הָיְתָה הִיא
דַּף מִשִּׁיר
לְלֹא מִלִּים
עֵץ נָשִׁיר לְלֹא עָלִים
שְׁתִיקָה שֶׁל אַהֲבָה.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט
כִּמְעַט בְּסוֹד
רַק עוֹד וָעוֹד מִמֵּךְ לָצֶקֶת אֶל תּוֹכִי
רַק עוֹד וָעוֹד.

מִכָּל הַצְּחוֹקִים
אֲנִי אוֹהֵב רַק אֶת צְחוֹקֵךְ
שֶׁהוּא פּוֹרֵץ
וּמִתְבַּדֵּחַ
לַלֵּב נוֹגֵעַ
כְּמוֹ הָיָה הוּא
פֶּרַח חֵן,
עָדִין וָרַךְ
לְלֹא מָגֵן –
צְחוֹקֵךְ שֶׁלָּךְ,
הוּא צְחוֹק שֶׁל אַהֲבָה.

אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּשֶׁקֶט...
מִכָּל הַדְּמָעוֹת
אֲנִי אוֹהֵב אֶת דִּמְעָתֵךְ
שֶׁהִיא רַכָּה
וְלֹא תּוֹבַעַת
כְּמוֹ יוֹדַעַת
אֶת הַסּוֹף הַמִּתְקָרֵב.
שָׁלוֹם שָׁלוֹם
לֵב אֶל לֵב
דִּמְעַת חֲלוֹם
דְּמָעוֹת שֶׁל אַהֲבָה.