מילים ולחן: תלמה אליגון רוז

מתוך: "הימים זורמים", תמיר הרפז ובועז קביליו

1994

הִיא חוֹלְלָה בָּרוּחַ⁠

הִיא לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ⁠

לוֹ לֹא נָתְנָה לִשְׁכֹּחַ⁠

בּוֹ אָחֲזָה בְּכוֹחַ⁠

הִיא כְּצִפּוֹר נוֹדֶדֶת

אֶת הַחַיִּים רוֹקֶדֶת

לֹא מַסְכִּימָה לָרֶדֶת

וְאֶת שְׁנָתוֹ פּוֹקֶדֶת בַּלֵּילוֹת.


אַךְ הוּא הֶחְלִיט שֶׁהוּא יִשְׁכַּח

הוּא נִשְׁבַּע שֶׁיְּנַצַּחַ⁠

מִן הַיַּיִן יִתְפַּכַּח.

הוּא חָזַר וְנִשְׁבַּע

לֹא רָצָה בְּאַהֲבָה

לֹא שָׁעָה לִכְאֵבָהּ⁠

לֹא הִבִּיט בִּמְעוֹפָהּ...


אַל תַּעֲצֹר, אַל תַּבִּיט לְאָחוֹר

צְלִיל הַנֵּבֶל רָחוֹק מִכָּאן

אַל תִּקְרַב לָאֵזוֹר הַמְּסֻכָּן.

אַל תּוֹשִׁיט יָדְךָ לָאֵשׁ⁠

גַּם אוֹרְפֵיאוֹ הִתְיָאֵשׁ,

לַשָּׁמַיִם אֵין גְּבוּלוֹת

וְאַתָּה אֵינְךָ שִׁכּוֹר כְּלוֹט.


צְאוּ בִּמְחוֹל הָרוּחַ⁠

אֵין לָנוּ זְמַן לָנוּחַ⁠

תְּנוּ לְגוּפְכֶם לִשְׁכֹּחַ⁠

תְּנוּ לְלִבְּכֶם לִפְרֹחַ,

שְׁתוּ מִן הַכּוֹס עוֹד יַיִן

שְׂאוּ שִׁיר אֶל הַשָּׁמַיִם

גַּם אִם יִרְבּוּ הַמַּיִם

לֹא יְכַבּוּ עֲדַיִן

אֵשׁ הָאַהֲבָה.