| מילים: דלית-רום שילונילחן: תלמה אליגון-רוז
 מתוך: גלי עטרי, סינגל, 2002
 
 וְהָאֲדָמָה לֹא יָדְעָה
 כִּי בָּא אֶל קִרְבָּהּ אוֹהֵב
 וְהָאֲדָמָה לֹא יָדְעָה
 כִּי בָּא אֶל קִרְבָּהּ אוֹהֵב.
 וְלֹא בָּא הוּא לְבַדּוֹ
 הֵבִיא עִמּוֹ אֶת בִּתּוֹ וְאֶת בְּנוֹ.
 לוּ יָדְעָה הָאֲדָמָה דַּבֵּר – לוּ יָדְעָה.
 
 לוּ יָדְעָה הָאֲדָמָה זָכֹר
 זוֹכֶרֶת הָיְתָה אוֹהֵב
 בִּשְׁבִילֶיהָ כֹּה הִרְבָּה לִרְכֹּב
 לֹא דּוֹרֵס, כִּמְעַט מְלַטֵּף.
 מִנּוֹפֶיהָ לֹא מִתְעַיֵּף,
 רוֹכֵב וְחוֹזֵר וְלוֹמֵד אֶת פָּנֶיהָ.
 לוּ יָדְעָה הָאֲדָמָה דַּבֵּר – לוּ יָדְעָה.
 
 כָּךְ קִבְּלָה הִיא אֶל תּוֹכָהּ
 אוֹהֵב וּבְנֵי אוֹהֵב
 וְכִסְּתָה הִיא בִּפְרִיחָה
 חֶלְקַת כְּאֵב.
 
 וְהָאֲדָמָה לֹא זָכְרָה
 צְחוֹקָהּ שֶׁל הַנַּעֲרָה
 לֹא זָכְרָה מַבָּט מַקְסִים
 שֶׁל נַעַר אוֹהֵב חַיִּים.
 מַבָּטוֹ, צְחוֹקָהּ הַתָּם
 עָלוּ בְּלִי קוֹל מִשֶּׁפַע פְּרָחֶיהָ.
 לוּ יָדְעָה הָאֲדָמָה דַּבֵּר – לוּ יָדְעָה.
 כָּךְ קִבְּלָה הִיא אֶל תּוֹכָהּ
 אוֹהֵב וּבְנֵי אוֹהֵב.
 וְכִסְּתָה הִיא בִּפְרִיחָה
 חֶלְקַת כְּאֵב.
 
 לוּ יָדְעָה הָאֲדָמָה.
 |  |