| מילים ולחן: תלמה אליגון-רוזמתוך: ״פסטיבל הזמר הישראלי תשמ״ז״,
 להקת פיקוד דרום, 1987
 
 יֵשׁ לִי תְּמוּנָה בַּבַּיִת
 שֶׁל יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
 מֵעָלֶיהָ גַּלְגַּל הַחַמָּה
 לְרַגְלֶיהָ פִּגְעֵי מִלְחָמָה,
 הַיּוֹנָה שֶׁל הַשָּׁלוֹם
 עַל חָרְבוֹתֶיהָ שֶׁל אֻמָּה אַחֶרֶת
 תְּמוּנָה מֻשְׁלֶמֶת
 חֲלוֹמוֹת בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת.
 
 יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
 צְאִי מִן הַתְּמוּנָה
 הָשִׁיבִי אֶת הָאֱמוּנָה
 שֶׁהַשָּׁלוֹם יָבוֹא בְּעִקְבוֹתַיִךְ.
 
 יֵשׁ לִי תְּמוּנָה בַּבַּיִת
 שֶׁל יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
 וְיַלְדִּי מִתְבּוֹנֵן וּמַקְשֶׁה
 תַּגִּידִי, מָה יֵשׁ לָהּ בַּפֶּה?
 הַיּוֹנָה שֶׁל הַשָּׁלוֹם
 סוֹף מִלְחָמָה הִיא מְבַשֶּׂרֶת,
 יוֹנָה מֻשְׁלֶמֶת
 שֶׁל שָׁלוֹם בְּתוֹךְ מִסְגֶּרֶת.
 
 יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת...
 
 יֵשׁ לִי תְּמוּנָה בַּבַּיִת
 שֶׁל יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
 מַזְכִּירָה לִי הַשְׁכֵּם וְהַעֲרֵב
 שֶׁבַּחוּץ עַל הַבְּרוֹשׁ יֵשׁ עוֹרֵב.
 הַיּוֹנָה שֶׁל הַשָּׁלוֹם
 לְאַף מָקוֹם אֵינֶנָּה מְמַהֶרֶת
 יוֹנָה תַּיֶּרֶת
 לְעוֹלָם אֵינָהּ נִשְׁאֶרֶת.
 
 יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת...
 
 יוֹנָה עִם עָלֶה שֶׁל זַיִת
 תְּלוּיָה אֶצְלִי בַּבַּיִת.
 |  |