מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״בֹּשֹם תפוזים״, שלומי שבת, 2000


בָּאֲוִיר בֹּשֶׂם תַּפּוּזִים
יוֹם שֶׁל חַג לִפְגּשׁ תַּ׳חֲבֵרִים נוֹסְעִים
כָּל שָׁנָה אֵצֶל דּוֹבִיק בֶּחָצֵר
כָּל שָׁנָה לְיוֹם אֶחָד הַזְּמַן עוֹצֵר.
כְּמוֹ לָשׁוּב לָרֶחֶם לְדַקָּה
כָּאן כֻּלָּנוּ מְסִירִים לְרֶגַע תַּ׳קְלִפָּה
וַעֲשַׁן הַגְּרִיל עוֹטֵף אֶת הַשָּׁנִים
כָּאן אֲנַחְנוּ – יְלָדִים קְטַנִּים.

יְלָדִים שֶׁל שַׁמֶּנֶת
יְלָדִים שֶׁל תִּקְוָה
יְלָדִים שֶׁל מוֹלֶדֶת
שֶׁל אֶרֶץ אֲהוּבָה.
יְלָדִים – שֶׁהוֹרֵינוּ
לֹא סִפְּרוּ לָנוּ דָּבָר
כִּי בָּנוּ רַק בִּשְׁבִילֵנוּ
אֶת אֶרֶץ הַצַּבָּר.

רַק אֶתְמוֹל עָמַדְנוּ בַּצְּפִירָה
וְהָלַכְנוּ כְּמוֹ בְּכָל שָׁנָה לָאַזְכָּרָה
כָּל אֶחָד בִּקֵּר שָׁם חֲבֵרִים
וְהָלַךְ עִם כָּל הַחֶבְרֶה לַהוֹרִים
שֶׁל אַמְנוֹן שֶׁל יוֹנִי וְאִילָן
וְהָיָה נֶחְמָד לִרְאוֹת שָׁם אֶת כֻּלָּם
בָּרַדְיוֹ יֹפִי שֶׁל שִׁירִים
אֲנַחְנוּ בְּחוּט כְּאֵב מְחֻבָּרִים.

יְלָדִים שֶׁל שַׁמֶּנֶת…

בָּאֲוִיר בֹּשֶׂם תַּפּוּזִים
הַיְּלָדִים שֶׁלִּי-שֶׁלְּךָ מְפַזְּזִים.
כָּל שָׁנָה אָלֶכְּס מְסַפֵּר
אֵיךְ בְּשַׂק שֵׁנָה תָּפְסוּ אֶת תָּמִי עִם אַבְנֵר.
בָּאֲוִיר רֵיחַ שֶׁל פְּרִיחָה
אֶת כֻּלָּנוּ מְכַסָּה טַלִּית שֶׁל מְנוּחָה
כָּל אֶחָד אוֹסֵף אֶת חֲלָקָיו
וְנִפְרַד בִּמְתִינוּת מֵחֲבֵרָיו.