| מילים: תלמה אליגון רוזמתוך: ״הימים זורמים״, תלמה אליגון-רוז, אלברט עמר, תמיר הרפז, בועז קביליו ועינת שרוף, 1994
יֵשׁ טֵרוּף, הָרוּחוֹת כּוֹעֲסוֹת עָלֵינוּ
 יֵשׁ עֵרוּת בַּלֵּילוֹת בָּהֶם תִּנְהַם רוּחַ הַחַמְסִין
 אִם אָמוּת, שֶׁאָמוּת בְּלֵילוֹת כָּאֵלּוּ
 שֶׁיִּבְכּוּ עָלַי צַמְּרוֹת הָעֵצִים.
 אַאַ... אַאַ... שֶׁיִּבְכּוּ עָלַי צַמְּרוֹת הָעֵצִים.
 
 מִישֶׁהוּ לֹא יָשֵׁן כָּמוֹנִי הַלַּיְלָה
 מִישֶׁהוּ לֹא יָשֵׁן אִתִּי עַכְשָׁו
 בּוֹא אָהוּב, בּוֹא אֵלַי לַגַּנִּים הַלַּיְלָה
 בְּלֵילוֹת הַחַמְסִין הַמְּטֹרָף.
 אַאַ... אַאַ... בְּלֵילוֹת הַחַמְסִין הַמְּטֹרָף.
 
 בְּנוֹת הַלַּיְלָה מְפַזְּזוֹת
 בַּחֲלוֹם לֵיל קַיִץ בְּרוּחַ שֶׁכָּזֹאת.
 אַאַ... אַאַ... בְּלֵילוֹת הַחַמְסִין הַמְּטֹרָף.
 
 כְּשֶׁנָּמוּת יִבְעֲרוּ כָּל הַלַּיְלָה הַשָּׁמַיִם
 כְּשֶׁנָּמוּת נִהְיֶה לְרַחַשׁ הֶעָלִים
 אֵיזֶה צְלִיל מְהַפְנֵט לַמִּלָּה הַזֹּאת – לַיְלָה
 רַק אַתָּה וַאֲנִי בָּעוֹלָם עֲדַיִן עֵרִים.
 אַאַ... אַאַ... רַק אַתָּה וַאֲנִי עֵרִים.
 
 אֹדֶם שׁוֹשָׁן בַּיָּרֵחַ
 אֹדֶם שָׁמַיִם בַּיָּם
 רוּחַ לֵילִית מְיַלֶּלֶת
 קוֹרֵאת לְךָ, בּוֹא אֵלַי הַלַּיְלָה
 אַאַ... אַאַ... בְּלֵילוֹת הַחַמְסִין הַמְּטֹרָף.
 |  |