מילים: תלמה אליגון-רוז
לחן: יוריק בן-דוד
מתוך: ״דיזנגוף 99״, יוריק בן-דוד, 1979


הַשִּׁיר הַזֶּה נִכְתַּב בַּלֵּילוֹת
כְּשֶׁכָּל הַמַּנְגִּינוֹת כְּבָר כָּלוּ
כְּשֶׁהַשָּׁעוֹן בְּקֶצֶב קַר
וְשַׁחַר חֻצְפָּנִי
לָקְחוּ עוֹד לַיְלָה נֶהְדָּר לְתָמִיד.

לַיְלָה לַיְלָה לִי
כָּל הָעִיר הַזֹּאת שֶׁלִּי
לַיְלָה תְּשׁוֹרֵר שִׁירֶיךָ לִי
לַיְלָה שֶׁלִּי שֶׁלִּי.

הַשִּׁיר הַזֶּה כּוֹאֵב בַּלֵּילוֹת
אֶת כָּל הָאֲהָבוֹת שֶׁכָּלוּ
אֶת כָּל אוֹתָם כּוֹכְבֵי שָׁבִיט
שֶׁנָּמוֹגוּ בְּיָפְיָם
וְאֶת אַלְפֵי הַמֶּרְחָבִים
שֶׁל הַיָּם.

לַיְלָה לַיְלָה לִי…

הַשִּׁיר הַזֶּה בּוֹכֶה בַּלֵּילוֹת
עַל כָּל אוֹתָן חוֹמוֹת נְעוּלוֹת
עַל כָּל אוֹתָן עֵינַיִם
שֶׁתָּעוּ בַּמַּחְשַׁכִּים
וְעַל הַחֲלוֹמוֹת אֲשֶׁר נִשְׁחָקִים.