לֵךְ אֶל הַטֶּבַע

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״האירוסים״, 1987

כָּל שָׁנָה הַגִּבְעָה פּוֹרַחַת
כָּל שָׁנָה בְּאוֹתוֹ מוֹעֵד
אַל תִּקְטֹף, אֶת הַיֹּפִי אָסוּר לָקַחַת
כִּי נִתַּן לָנוּ הוּא כָּעֵת.

לֵךְ לֵךְ לֵךְ אֶל הַטֶּבַע
תְּפֹס לְרֶגַע סוֹד בְּרִיאָה
טְבֹל עֵינֶיךָ בַּצֶּבַע
שֶׁפָּשַׁט עַל הַגִּבְעָה.

כָּל שָׁנָה אַהֲבָה פּוֹרַחַת
עֵת לָקַחַת וְעֵת לָתֵת
לֹא תּוּכַל אֶת הַיֹּפִי אִתְּךָ לָקַחַת
הוּא נִתַּן לָנוּ רַק כָּעֵת.

לֵךְ לֵךְ לֵךְ אֶל הַטֶּבַע...

כָּל שָׁנָה כַּלָּנִית פּוֹרַחַת
כָּל שָׁנָה עַל אוֹתָהּ גִּבְעָה
בְּתִקְתוּק אַרְגָּמָן עַל אָזְנֵינוּ שָׂחָה
שֶׁהַזְּמַן שֶׁהַזְּמַן עָבַר.

לֵךְ לֵךְ...