מילים: חנה פרנקל, תלמה אליגון רוז
לחן: דרורה חבקין
מתוך: ״בולבול״, צילה ועזרא דגן, 1971
הוֹי חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה
חַג הַחֲנֻכָּה הִגִּיעַ וּבָא
וּבַחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה
לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה.
הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָר
אֶצְלִי בַּמִּטְבָּח קֶמַח לֹא נִשְׁאַר
בַּעֲלִי הַיָּקָר וְאֵיךְ זֶה אוּכַל
לְהָכִין לְבִיבָה בְּלִי קֶמַח בִּכְלָל?
אָז רַבִּי קַלְמָן שִׁנֵּס אֶת מָתְנָיו
חָבַשׁ כּוֹבָעוֹ נָעַל מַגָּפָיו
הַשּׁוּקָה דּוֹהֵר, קוֹנֶה הוּא מַהֵר,
שַׂק קֶמַח לָבָן וְהַבַּיְתָה חוֹזֵר.
הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה
הִנֵּה לָךְ הַקֶּמַח לְהָכִין לְבִיבָה
כִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה
לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה.
הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָר
אֶצְלִי בַּמִּטְבָּח שֶׁמֶן לֹא נוֹתַר
בַּעֲלִי הַיָּקָר וְאֵיךְ יִתָּכֵן
לֶאֱכֹל לְבִיבָה אִם שֶׁמֶן אֵין לִי אֵין?
שׁוּב מְשַׁנֵּס רַבִּי קַלְמָן מָתְנָיו
חוֹבֵשׁ כּוֹבָעוֹ וְנוֹעֵל מַגָּפָיו
הַשּׁוּקָה דּוֹהֵר, קוֹנֶה הוּא מַהֵר,
כַּד שֶׁמֶן טָהוֹר וְהַבַּיְתָה חוֹזֵר.
הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה, אִשְׁתִּי הָאֲהוּבָה,
הִנֵּה לָךְ שֶׁמֶן לְהָכִין לְבִיבָה
כִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה
לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה.
הוֹי רַבִּי קַלְמָן אִישִׁי הַיָּקָר
אֶצְלִי בַּמִּטְבָּח לא נִשְׁאַר סֻכָּר
בַּעֲלִי הַיָּקָר, וְאֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר
לְהָכִין לְבִיבָה בְּלִי טִפַּת סֻכָּר?
עָיַף רַבִּי קַלְמָן נַפְשׁוֹ עֲצוּבָה
נוֹעֵל מַגָּפָיו וְחוֹשֵׁב עַל לְבִיבָה
לַשּׁוּק הוּא חוֹזֵר רָעֵב עוֹד יוֹתֵר
סֻכָּר הוּא קוֹנֶה וְהַבַּיְתָה דּוֹהֵר.
הִנֵּה חַנָּה זֶלְדָּה זוּגָתִי הָאֲהוּבָה
הִנֵּה הַסֻּכָּר הָכִינִי לְבִיבָה
כִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשִׁי מָה חָשְׁקָה
לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה.
הוֹי רַבִּי קַלְמָן, אִישִׁי הַיָּקָר
שֶׁמָּא נִדְחֶה הַלְּבִיבוֹת לְמָחָר
בַּעֲלִי הַיָּקָר, הֵן אֵיךְ זֶה אֶפְשָׁר,
לְהָכִין לְבִיבָה כְּשֶׁהַכֹּחַ נִגְמַר?
אָז רַבִּי קַלְמָן חוֹלֵץ מַגָּפָיו
לוֹבֵשׁ הוּא סִנָּר מַפְשִׁיל שַׁרְווּלָיו
וְלָשׁ הַבָּצֵק יוֹצֵק וְיוֹצֵק
צוֹחֵק אַחֲרוֹן רַק מִי שֶׁצּוֹחֵק.
הוֹי חַנָּה זֶלְדָּה בֹּקֶר כְּבָר בָּא
עֵינַיִם פִּקְחִי הִנֵּה לְבִיבָה
כִּי בַּחֲנֻכָּה נַפְשֵׁנוּ מָה חָשְׁקָה
לֶאֱכֹל לְבִיבָה חַמָּה וּמְתוּקָה. |  |
