מאת: תלמה אליגון-רוז
 
יֵשׁ נַגָּר וְיֵשׁ סַפָּר,
יֵשׁ צַבָּע וְיֵשׁ זַמָּר,
יֵשׁ רַקְדָן וְרַקְדָנִית,
יֵשׁ מָתֶמָטִיקַאי וְיֵשׁ מוּסִיקַאי,
וְיֵשׁ גַּם אִישׁ אֶחָד וּמְיֻחָד
וּשְׁמוֹ פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי.
וּפְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי מְפַעְנֵחַ מִלִּים, מַשְׁוֶה וּמְתַעֵד,
מְשַׁעֵר, מְשַׁחְזֵר וּמְתַרְגֵּם.
מַגְדִּיר וּמְנַתֵּחַ פֹּעַל וְגַם שֵׁם,
וּבְקִצּוּר, עוֹסֵק הוּא בַּלָּשׁוֹן – וּמִקְצוֹעוֹ בַּלְשָׁן.
וְעַל פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי הַזֶּה
אֲסַפֵּר לָכֶם עַכְשָׁו.
כְּבָר חֲמִשִּׁים שָׁנָה – יָמִים וְלֵילוֹת –
עוֹבֵד פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי עַל הַמִּלּוֹן.
מָה הוּא עוֹשֶׂה?
פָּשׁוּט מְאֹד – אוֹסֵף אֶת כָּל הַמִּלִּים הָעִבְרִיּוֹת
מִימֵי קֶדֶם וְעַד הַיּוֹם,
מִן הַתּוֹרָה וּמִן הַמְּגִלּוֹת, מִן הַתַּנַ״ךְ וּמִן הַמִּשְׁנָיוֹת,
מִן הַתַּרְגּוּמִים וּמִן הַפִּיּוּטִים,
מִכִּתְבֵי יָד עַתִּיקִים,
מִן הַשִּׁירָה וּמִן הַסִּפְרוּת,
מִלּוּחוֹת הַמּוֹדָעוֹת וּמִן הָעִתּוֹנוּת,
מִשִּׁירִים שֶׁשָּׁרִים,
מִישִׁיבוֹת שֶׁל חַבְרֵי כְּנֶסֶת וְשָׂרִים,
מִדּוּחוֹת שֶׁל שׁוֹטְרִים.
כָּל מִלָּה שֶׁכּוֹתְבִים אוֹתָהּ, מְשַׁדְּרִים אוֹ אוֹמְרִים
יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה, גֶּבֶר אוֹ אִשָּׁה, קַרְיָן אוֹ כַּתָּב –
הוּא מַעֲלֶה אוֹתָהּ עַל הַכְּתָב.
לְכָל מִלָּה פּוֹתֵחַ הוּא כַּרְטִיסִיָּה.
כְּמוֹ שֶׁפּוֹתְחִים לָנוּ בְּקֻפַּת חוֹלִים אוֹ בַּסִּפְרִיָּה.
הוּא מְאַרְגֵּן אֶת הַמִּלִּים מֵאָלֶף וְעַד תָּו,
כְּמוֹ שֶׁרוֹשְׁמִים אֶת הַיְּלָדִים בַּכִּתָּה.
לְכָל מִלָּה נוֹתֵן מִסְפָּר,
מְצָרֵף הֶסְבֵּר קָצָר
וּמְחַפֵּשׂ מָתַי נוֹלְדָה
וְגַם רֹושֵׁם מִלִּים קְרוֹבוֹת לָהּ לְיָדָהּ.
אִם, לְמָשָׁל, הַמִּלָּה הִיא ׳יֶלֶד׳,
הוּא רוֹשֵׁם לְיָדָהּ – ׳יַלְדָּה׳
וִ׳ילָדִים׳ וִ׳ילָדוֹת׳
וְגַם ׳יוֹלֶדֶת׳ וּ׳בֵית יוֹלְדוֹת׳
וְגַם ׳לֵדָה׳ וְגַם ׳יִלּוֹד׳
וַאֲפִלּוּ ׳יוֹם הֻלֶּדֶת׳.
וְגַם מוֹסִיף, שֶׁמּוֹפִיעָה הִיא בְּסֵפֶר בְּרֵאשִׁית
וְגַם אֵצֶל שְׁלֹמֹה אַרְצִי בְּשִׁיר.
 
אֲבָל בַּשָּׁנָה הָאַחֲרוֹנָה
פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי קְצָת הִשְׁתַּנָּה:
הוּא פָּחוֹת שָׂמֵחַ וּפָחוֹת מַתְמִיד.
 
מַשֶּׁהוּ מֵצִיק לוֹ,
מַשֶּׁהוּ אוֹתוֹ מַטְרִיד.
וְזֹאת הַבְּעָיָה –
אֵין לוֹ יוֹתֵר מָקוֹם בַּבַּיִת לְשׁוּם כַּרְטִיסִיָּה.
 
יֵשׁ לוֹ כְּבָר כַּרְטֶסֶת בַּמִּרְפֶּסֶת
וְגַם בַּמִּטְבָּח, וּמֵעַל הַמִּטָּה וּמִתַּחַת לַסַּפָּה,
וַאֲפִלּוּ חָפַר מְעָרָה מִתַּחַת לְרִצְפָּה.
גַּם אֶת הָאַמְבַּטְיָה לְכַרְטֶסֶת הָפַךְ,
וְעַכְשָׁו הוּא מִתְקַלֵּחַ עִם קוּמְקוּם בַּמִּטְבָּח.
 
הַמַּצָּב הוּרַע כְּשֶׁהִתְחִיל לְהַקְלִיט
אֲנָשִׁים וִילָדִים בָּרְחוֹב, בַּמַּעֲלִית,
וְנוֹסְפוּ לוֹ הֲמוֹן מִלִּים וְשִׁמּוּשִׁים שֶׁלֹּא הִכִּיר,
וְהוּא הִתְחִיל לִרְשֹׁם כַּרְטִיסִיּוֹת מִקִּיר לְקִיר.
 
׳יֵשׁ!׳ – זֶה טוֹב מְאֹד,
׳עֶשֶׂר׳ – זֶה מֻשְׁלָם,
׳עַל הַפָּנִים׳ – זֶה בַּצָּרוֹת,
׳הִתְקַפֵּל׳ – זֶה נֶעֱלַם,
וְעוֹד מִלִּים אֲרֻכּוֹת וּקְצָרוֹת.
פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי הִרְגִּישׁ כִּי הוּא בְּצָרוֹת;
כְּבָר לֹא נִשְׁאַר מָקוֹם בַּבַּיִת –
לֹא עַל הַשֻּׁלְחָן, לֹא עַל הַכִּסֵּא,
אֲפִלּוּ לֹא בְּתוֹךְ הַנַּעֲלַיִם.
 
יוֹם יוֹם הִתְמַלֵּא הַבַּיִת עוֹד וָעוֹד,
יוֹם יוֹם עוֹד מִלִּים נוֹלָדוֹת
אָז הֶחְלִיט פְּרוֹפֶסוֹר לְשׁוֹנַאי:
 
דַּי!
עַד כָּאן.
עַכְשָׁו עוֹזֵר לוֹ מְתַכְנֵת מַחְשְׁבִים צָעִיר,
שֶׁהֵכִין תָּכְנָה מַתְאִימָה לְמִלּוֹן כֹּה עָשִׁיר.
וְהֵם יוֹשְׁבִים וּבוֹנִים כַּרְטֶסֶת מְמֻחְשֶׁבֶת,
וְיֵשׁ כְּבָר הָמוֹן מָקוֹם לָשֶׁבֶת, וְהָעוֹזֶרֶת אֶת הָאָבָק מְנַגֶּבֶת
וְנֶאֱנַחַת בְּנַחַת:
סוֹף סוֹף אֶפְשָׁר לְנַקּוֹת אֶת הַמִּקְלַחַת.