מאת: תלמה אליגון-רוז
לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְשָׁנָה,
כְּשֶׁהָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה הָיְתָה תִּינֹקֶת רַכָּה,
כָּתַב חַיִּים נַחְמָן בְּיָאלִיק שִׁיר לַחֲנֻכָּה.
וּמֵאָז בְּכָל שָׁנָה
שָׁרִים אוֹתוֹ הַיְּלָדִים לְפִי אוֹתָהּ הַמַּנְגִּינָה:
״יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מָה?
לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה.״
זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁיר?
כַּמּוּבָן!
כֻּלָּנוּ שָׁרִים אוֹתוֹ עוֹד מֵהַגַּן:
״אָבִי הֵבִיא סְבִיבוֹן לִי,
סְבִיבוֹן עוֹפֶרֶת יְצוּקָה.
יוֹדְעִים אַתֶּם לִכְבוֹד מָה?
לִכְבוֹד הַחֲנֻכָּה.״
כֵּן, זֶהוּ הַשִּׁיר, שִׁירוֹ שֶׁל בְּיָאלִיק,
אֲבָל לֹא בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁנִּכְתָּב.
מַשֶּׁהוּ בַּדֶּרֶךְ קָרָה לוֹ;
בְּיָאלִיק כָּתַב אוֹתוֹ כָּךְ:
״מוֹרִי הֵבִיא כִּרְכָּר לִי,
כִּרְכָּר עוֹפֶרֶת יְצוּקָה.״
׳כִּרְכָּר׳? – אֵיזֶה מִין יְצוּר מוּזָר!
אוּלַי זֶה גַּמָּד, אוּלַי צְרָצַר?
אוּלַי הוּא מְקַפֵּץ מִכָּרִית לְכַר?
אוּלַי הוּא גָּר בַּכִּכָּר?
אוּלַי הוּא נוֹסֵעַ בְּכִרְכָּרָה?
לְמָה הִתְכַּוֵּן בְּיָאלִיק?
שִׁמְעוּ מָה שֶׁקָּרָה.
בְּאוֹתָם יָמִים, לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה,
כְּשֶׁהָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה הָיְתָה עֲדַיִן צְעִירָה,
לֹא הָיָה לַסְּבִיבוֹן שֵׁם; קָרְאוּ לוֹ ׳סוֹבֵב שֶׁל חֲנֻכָּה׳.
״אָבִי הֵבִיא סוֹבֵב שֶׁל חֲנֻכָּה לִי,״
כָּךְ נָהוּג הָיָה לוֹמַר.
חָשַׁב בְּיָאלִיק: אוּלַי אַמְצִיא לוֹ שֵׁם קוֹלֵעַ וְקָצָר?
חָשַׁב, בָּדַק, חִפֵּשׂ וְאָז אָמַר:
״מֵהַיּוֹם אֶקְרָא לְ׳סוֹבֵב שֶׁל חֲנֻכָּה׳ – ׳כִּרְכָּר׳,
כִּי מְכַרְכֵּר וּמִתְגַּלְגֵּל הוּא.״
וְאָז כָּתַב אֶת הַשּׁוּרוֹת הָאֵלּוּ.
אֲבָל בְּאוֹתוֹ חַג חֲנֻכָּה
הֵבִיא אַבָּא שֶׁל אִיתָמָר לִבְנוֹ כִּרְכָּר עוֹפֶרֶת יְצוּקָה.
סוֹבֵב אוֹתוֹ עַל הָרִצְפָּה.
הַכִּרְכָּר הִסְתּוֹבֵב, עַד שֶׁלְּבַסּוֹף נָפַל.
צָחַק אִיתָמָר בֵּן הֶחָמֵשׁ בִּמְלוֹא גָּרוֹן
וְאָמַר: ״אַבָּא, הוּא נָפַל, הַסְּבִיבוֹן.״
״אֵיךְ קָרָאתָ לוֹ, בְּנִי? חֲזֹר עַל שְׁמוֹ,״
קָרְאוּ בְּיַחַד אָבִיו וְאִמּוֹ.
״סְבִיבוֹן, סְבִיבוֹן, מִסְתּוֹבֵב סוֹב סוֹב סוֹב,״
קָרָא הַיֶּלֶד וְסוֹבֵב אוֹתוֹ שׁוּב.
״אֵיזֶה שֵׁם נֶהֱדָר!״ קְרָא אֱלִיעֶזֶר, אַבָּא שֶׁל אִיתָמָר.
רָשַׁם אָז אֱלִיעֶזֶר פִּתְקָה:
׳סְבִיבוֹן׳ – סוֹבֵב שֶׁל חֲנֻכָּה.
וְהוּא צֵרַף אֶת הַפִּתְקָה
לְכָל אַלְפֵי הַפִּתְקָאוֹת שֶׁבְּחַדְרוֹ,
מִלִּים מִלִּים מִלִּים בְּסֵדֶר אָלֶף-בֵּית מְסֻדָּרוֹת,
וְהוּא הִכְנִיס אוֹתָהּ לְתוֹךְ שִׁדָּה,
וְכָךְ קָרָה שֶׁהַמִּלָּה הַזֹּאת נוֹלְדָה.
כִּי אָבִיו שֶׁל אִיתָמָר הָיָה אֱלִיעֶזֶר בֶּן־יְהוּדָה.
מְחַבֵּר הַמִּלוֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁל הָעִבְרִית הַחֲדָשָׁה.
לִפְנֵי מֵאָה שָׁנָה
בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הַיְּשָׁנָה
הִתְחָרוּ שְׁתֵּי מִלִּים
עַל מִשְׂחַק הַחֲנֻכָּה שֶׁאָהוּב עַל הַיְּלָדִים.
מִי נִצַּחַ בַּתַּחֲרוּת?
הַסְּבִיבוֹן.
הַיּוֹם זֶה בָּרוּר,
וְזֶהוּ סוֹף הַסִּפּוּר.