פַּעַם הָיוּ שָׁם פְּרָחִים

מילים: תלמה אליגון-רוז
לחן: ראלף לויתן
מתוך: ״החולמים אחר השמש״, הפרברים, 1978

פַּעַם הָיוּ שָׁם פְּרָחִים
וְהַגַּן נָתַן עֲצֵי פְּרִי לָרֹב
וְהָיוּ הַשְּׁחָפִים
מְנַשְּׁקִים אֶת הַחוֹף לְעֵת עֶרֶב.

כָּכָה יוֹדְעִים לְסַפֵּר
הַזְּקֵנִים שֶׁגָּרִים עַל הָהָר.

וַאֲנִי אוֹמֵר –
פַּעַם זֶה פַּעַם
וַאֲשֶׁר עָבַר עָבַר,
כִּי הַפֶּרַח הָפַךְ לְדַרְדַּר
וְהַשַּׁחַף הָיָה לְטֶרֶף.

פַּעַם הָיוּ מְשִׂיחִים
וְהָיוּ אֲנָשִׁים מֻרְגָּלִים לֶאֱהֹב
וְהָיוּ מְלָכִים
שֶׁיָּצְאוּ אֶל הָרְחוֹב לְעֵת עֶרֶב.

כָּכָה יוֹדְעִים לְסַפֵּר
הַזְּקֵנִים שֶׁגָּרִים עַל הָהָר.

וַאֲנִי אוֹמֵר –
פַּעַם זֶה פַּעַם
וַאֲשֶׁר עָבַר עָבַר,
כִּי הַמֶּלֶךְ הָפַךְ לְאַכְזָר
וְהָיְתָה אַהֲבָה לְחֶרֶב.