קוֹרַת גַּג

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״התקווה חוזרת ללב״, ענת קדם, 1999

בָּאֲפֵלָה אִשָּׁה קְטַנָּה
פִּסַּת מִקְלָט מְבַקֶּשֶׁת
הִיא לֹא דּוֹרֶשֶׁת
הִיא לֹא מוֹחָה
עַל יְלָדֶיהָ הַקְּטַנִּים הִיא מְסוֹכֶכֶת
יָמִים שְׁלֵמִים שֶׁמִּתְאָרְכִים
הִיא בַּדְּרָכִים
וְאֵין לְאָן לָלֶכֶת.

לַיְלָה בָּא, לַיְלָה בָּא
רַק לָךְ וְלִילָדַיִךְ אֵין מָנוֹחַ
מָה בִּקַּשְׁתְּ כְּבָר
מָה נוֹאַשְׁתְּ
רַק קוֹרַת גַּג לָשִׂים בָּהּ רֹאשׁ לָנוּחַ
רַק קוֹרַת גַּג קְטַנָּה
מָקוֹם לִשְׁכֹּחַ.

בָּאֲפֵלָה, נִשְׁמָע קוֹלָהּ
בְּמִטָּתִי מַקְשִׁיבָה לָהּ
עֵינַי עוֹצֶמֶת וּנְבוֹכָה
וְלֹא נִרְדֶּמֶת, בְּקוֹל בּוֹכָה
מוּל מְצִיאוּת כֹּה אֲנוּשָׁה וְלֹא מוּבֶנֶת.

לַיְלָה בָּא...

אִשָּׁה קְטַנָּה בִּמְדִינָה
שֶׁבִּגְדוֹלוֹת מִתְעַסֶּקֶת
הִיא לֹא חוֹלֶמֶת
עַל בַּיִת עִם נוֹף
הִיא לֹא עוֹסֶקֶת בְּעֶקְרוֹנוֹת
הִיא מְחַפֶּשֶׂת רַק מִקְלָט
בְּבַיִת מְשֻׁתָּף אֶחָד
שֶׁשָּׁכְחוּ אוּלַי לִנְעֹל
כְּדֵי לִישֹׁן עִם יְלָדֶיהָ זֶה הַכֹּל.

לַיְלָה בָּא....

אִשָּׁה קְטַנָּה וּבְבִטְנָהּ
נוֹשֵׂאת בְּצַעַר עוֹד יֶלֶד
עוֹד יֶלֶד לְהָלִין
בַּמִּקְלָטִים
אִשָּׁה קְטַנָּה, אִשָּׁה קְטַנָּה בַּלַּיְלָה
אִשָּׁה קְטַנָּה, אִשָּׁה קְטַנָּה בַּלַּיְלָה.