מילים לחן ושירה: תלמה אליגון רוז
מַחֲזָאִית: דַּף נְיָר וְלֵב שֶׁבּוֹכֶה לוֹ
רַעְיוֹן שֶׁפֶּתַע עוֹלֶה לוֹ
יֶלֶד, קוֹסֵם
גַּמָּד וְגַם מֶלֶךְ
כָּכָה מִלָּה לְמִלָּה.
הַתְּמוּנוֹת עָפוֹת כָּךְ בָּרוּחַ
דַּף וְעוֹד דַּף נִכְתָּבִים בְּלִי לָנוּחַ
יֶלֶד קוֹסֵם
שָׁכַח אֶת הַקֶּסֶם
וּמַחֲזֶה כָּאן נוֹלַד.
תֵּאַטְרוֹן זֶהוּ קֶסֶם שֶׁלֹּא עוֹבֵר
הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר
תֵּאַטְרוֹן כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר
וַאֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁהוּא יַעֲבֹר.
בַּמַּאי: דַּף נְיָר סִפּוּר מְסַפֵּר הוּא
הַדְּמֻיּוֹת רוֹצוֹת לְדַבֵּר בּוֹ
וּבְמֹוחִי תְּמוּנוֹת תַּעֲלֶינָה
כָּךְ מַתְחִילָה הַצָּגָה.
מִי מַתְאִים לִהְיוֹת קוֹסֵם כָּאן?
מָה הוּא יִלְבַּשׁ?
עַל מָה הוּא יֵשֵׁב שָׁם?
מָה הַחֲלוֹם
וּמָה הַכְּאֵב כָּאן?
כָּכָה נִבְנֵית הַצָּגָה.
תֵּאַטְרוֹן זֶהוּ קֶסֶם שֶׁלֹּא עוֹבֵר
הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר
תֵּאַטְרוֹן כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר
וַאֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁהוּא יַעֲבֹר.
שַׂחְקָנִים: דַּף נְיָר שַׂחְקָן מְשַׁנֵּן לוֹ
כָּל מִלָּה לוֹמֵד וּבוֹחֵן הוּא
מָה הוּא יוֹדֵעַ?
לְמָה מִתְגַּעְגֵּעַ?
יֶלֶד קוֹסֵם שֶׁאָבַד?
דְּמֻיּוֹת: כָּךְ לְאַט הוֹפֵךְ הוּא לְיֶלֶד
יוֹם אֶחָד מַגִּיעַ גַּם בֶּגֶד
הוּא וְהַיֶּלֶד וְזֶהוּ סוֹד הַקֶּסֶם
הָפְכוּ לִהְיוֹת אִישׁ אֶחָד.
תֵּאַטְרוֹן זֶהוּ קֶסֶם שֶׁלֹּא עוֹבֵר
הוּא לוֹקֵחַ אוֹתִי לְמָקוֹם אַחֵר
תֵּאַטְרוֹן כְּמוֹ חֲלוֹם שֶׁיָּצָא לָאוֹר
וַאֲנִי לֹא רוֹצָה שֶׁהוּא יַעֲבֹר.
בַּמַּאי: דַּף נְיָר עָצוּב וּבוֹדֵד הוּא
עַל הַבָּמָה יֶלֶד רוֹקֵד לוֹ
וְהַקָּהָל צוֹחֵק וּבוֹכֶה לוֹ
עִם יֶלֶד קוֹסֵם שֶׁאָבַד
וְרוֹקְדִים גַּמָּד וְגַם מֶלֶךְ
וּמוֹצְאִים בַּסּוֹף אֶת הַדֶּרֶךְ
וְרַק הַדַּף עַל מַדָּף מְיַבֵּב לוֹ
מִמֶּנִּי הַכֹּל כָּאן נוֹלַד.
| 
|
