מילים: פרידריך שילר
נוסח עברי: תלמה אליגון-רוז
לחן: בטהובן, מתוך הסימפוניה התשיעית


שִׁירוּ לַשִּׂמְחָה שֶׁבָּנוּ
שִׁירוּ לְחֶדְוַת הַלֵּב
לָעוֹלָם הַזֶּה הֵן בָּאנוּ
בְּעֶרְגָּה וּבִכְאֵב

אַךְ נִיצוֹץ יֵשׁ בְּתוֹכֵנוּ 
שֶׁנִּצַּת בְּאוֹר כּוֹכָב,       
יָד לְיָד נוֹשִׁיט, אַחֵינוּ,   
וְנָשִׁירָה כִּי נֹאהַב.

הַשִּׂמְחָה כְּמַעְיָן הִיא
שֶׁפּוֹרֵץ מֵאֲדָמָה
גַּם אִם תִּתְמַהְמֵהָּ עֲדַיִן
בּוֹא תָּבוֹא כָּךְ מֵעַצְמָהּ

רַק נַקְשִׁיב לָהּ, נְטַפֵּחַ
לֹא נִשְׁכַּח אֶת זַכּוּתָהּ,
אָח לְאָח חָבֵר לְרֵעַ
בּוֹאוֹ נְקַבֵּל אוֹתָהּ.

כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אֱלֹהַּ
כִּי כֻּלָּנוּ בְּנֵי אָדָם
לֶאֱהֹב וְגַם לִסְלֹחַ
יִעוּדֵנוּ בָּעוֹלָם.

הַשָּׁלוֹם נֵר לְרַגְלֵינוּ
הַשִּׂמְחָה מַרְפֵּא לְכָל
הָבָה וְנוֹשִׁיט יָדֵינוּ
וְנָשִׁיר בְּקוֹל גָּדוֹל.

הַשִּׂמְחָה בָּבַת עֵינֵינוּ
הַשִּׂמְחָה הִיא הַתִּקְוָה
לְעִדָּן חָדָשׁ פָּנֵינוּ
לְעִדָּן שֶׁל אַהֲבָה.