| מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז, 2000
 מָה עֲנֻגָּה הַיָּד
 לָמָּה מֵיתָר רָעַד
 מָה אוֹמֵר שִׁירִי
 מָה בּוֹכֶה לִבִּי בְּלִי אֹמֶר
 לָמָּה הָאַהֲבָה
 תָּמִיד הִיא עֲצוּבָה
 לָמָּה לֹא תִּשְׁמַע אַתָּה
 אֶת מֵיתְרֵי לִבִּי שֶׁנִּשְׁבַּר .
 
 אִם נַפְשִׁי בּוֹכִיָּה
 אִם בִּכְלָל זֶה לֹא הָיָה
 אִם אֱמֶת אוֹ בְּדָיָה
 וְאוּלַי רַק אַשְׁלָיָה
 אִם אוֹרוֹת רְחוֹקִים
 לֹא אֵלַי צוֹחֲקִים
 אִם חָלַפְתָּ בִּלְבַד
 חוּסָה נָא .
 
 מַיִם רַבִּים לֹא כִּבּוּ עוֹד אַף פַּעַם
 אֶת אֵשׁ הָאַהֲבָה.
 
 לָמָּה דּוֹמְעוֹת עֵינַי
 לָמָּה כּוֹשְׁלוֹת רַגְלַי
 מָה בּוֹעֶרֶת בִּי
 לֶהָבָה שֶׁלֹּא נִגְמֶרֶת
 לָמָּה קוֹלִי נִשְׁבָּר
 לָמָּה לִבִּי נִתָּר
 לָמָּה נְטוּעָה אֲנִי כְּדֶקֶל
 לְבַדּוֹ בַּמִּדְבָּר.
 
 וְאוּלַי יוֹם אֶחָד
 עַל עָנָן יָד בְּיָד
 שְׁנֵינוּ יַחַד נַמְרִיא
 אֶל מֵעֵבֶר לֶהָרִים
 זוֹ אוּלַי אַגָּדָה
 מִי יָבִין מִי יֵדַע
 וְאוּלַי אַהֲבָה לָנֶצַח.
 
 מַיִם רַבִּים לֹא כִּבּוּ עוֹד אַף פַּעַם
 אֶת אֵשׁ הָאַהֲבָה.
 |  
 |