שְׁתֵּי מַנְדּוֹלִינוֹת

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״בֹּשֹם תפוזים״, שייקה לוי, 2000

כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת בְּשִׂמְלָה מְקֻדֶּשֶׁת
וּשְׁלוֹשָׁה כּוֹכָבִים זוֹהֲרִים
הֵם יוֹשְׁבִים זֶה מוּל זֶה
חֲבֵרִים בַּנֶּפֶשׁ
מַרְעִידִים בְּתֵאוּם מֵיתָרִים.
עֲגוּרִים שֶׁלִּי
אֲהוּבָתִי יָעֵל
שְׁנֵינוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כִּי קָדְרוּ קָדְרוּ שָׁמַיִם
כָּךְ פּוֹרְטִים שָׁנִים הַשְּׁנַיִם
וְשָׁרִים אִתָּם הַחֲבֵרִים.

שְׁתֵּי מַנְדּוֹלִינוֹת, רַק מַנְדּוֹלִינוֹת
בְּחֶדֶר שֶׁדַּלְתוֹתָיו פְּתוּחוֹת
וּכְשֶׁהָעֶרֶב יוֹרֵד לוֹ חֶרֶשׁ
הֵן מַרְעִידוֹת אֶת הַלְּבָבוֹת.

הֵם הֶחְלִיפוּ דֵּעוֹת עַל לִימוֹן וְעַל שֶׁסֶק
הֵם כִּוְּנוּ מֵיתָרִים עֲיֵפִים
וְיָשְׁבוּ זֶה מוּל זֶה
כְּשֶׁהַלֵּב הוּא הַקֶּצֶב
קוֹל רִאשׁוֹן, קוֹל שֵׁנִי – מִתְחַלְּפִים.
עֲגוּרִים שֶׁלִּי
אֲהוּבָתִי יָעֵל
כָּאן הִיא אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כִּי קָדְרוּ קָדְרוּ שָׁמַיִם
כָּךְ פּוֹרְטִים שָׁנִים הַשְּׁנַיִם
וְשָׁרִים אִתָּם הַחֲבֵרִים.

שְׁתֵּי מַנְדּוֹלִינוֹת, רַק מַנְדּוֹלִינוֹת...

כְּשֶׁהַנֶּפֶשׁ רוֹצָה בַּשָּׁמַיִם לִנְגֹּעַ
וְהַלֵּב מְבַקֵּשׁ מְנוּחָה
כְּשֶׁיּוֹצֵאת הַשַּׁבָּת מַגִּיעָה מִגָּבוֹהַּ
מַנְגִּינַת מַנְדּוֹלִינָה שְׂמֵחָה.
חֲבֵרִים שֶׁלִּי
אֲהוּבָתִי יָעֵל
שְׁנֵינוּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל,
כִּי קָדְרוּ קָדְרוּ שָׁמַיִם
אַךְ נִפְרֹט תָּמִיד בִּשְׁנַיִם
וְיָשִׁירוּ אָז הַחֲבֵרִים.

שְׁתֵּי מַנְדּוֹלִינוֹת...