| מילים ולחן: תלמה אליגון-רוזמתוך: ״בֹּשֹם תפוזים״, שייקה לוי, 2000
 
 כְּמוֹ תְּמוּנוֹת בְּתוֹךְ אַלְבּוֹם
 הָעִיר צוֹמַחַת בַּחֲלוֹם
 רְחוֹב לָבָן בְּחִתּוּלִים
 שְׂמִיכָה שֶׁל חוֹל סְדִינִים כְּחֻלִּים.
 הַכֹּל קָטָן יֵשׁ רַק חָזוֹן
 הַכֹּל אֶפְשָׁר בָּעִיר הַזֹּאת
 הַכֹּל חָדָשׁ הַכֹּל כָּאן רִאשׁוֹן
 רְחוֹב, גִּימְנַסְיָה, שִׁירִים, לָשׁוֹן.
 
 תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב שֶׁל פַּעַם
 לְמוּלִי שׁוֹקַעַת כְּחַמָּה אֶל יָם
 תֵּל אָבִיב, תֵּל אָבִיב שֶׁל פַּעַם
 מִי יוּכַל לָדַעַת מָה שֶׁכָּאן הָיָה.
 
 דּוֹקְטוֹר חִיסִין בְּעַצְמוֹ
 עִם שִׁמְשִׁיָּה עַל הַחֲמוֹר
 וּמַבָּטוֹ הַמְּלַטֵּף
 תְּרוּפַת פְּלָאִים לְכָל כְּאֵב.
 וְהָעוֹבְרִים וְהַשָּׁבִים
 בִּרְחוֹבָהּ שֶׁל תֵּל אָבִיב
 כְּמוֹ בֻּבּוֹת בְּתֵאַטְרוֹן
 בְּעִיר שֶׁאֵין בָּהּ שׁוּם גְּדֵרוֹת.
 
 תֵּל אָבִיב....
 
 לֵיל יָרֵחַ, כּוֹכָבִים
 קוֹנְצֶרְט רִאשׁוֹן בְּתֵל אָבִיב
 צְלִילֵי כִּנּוֹר מִן הַחַלּוֹן
 וְשׁוּבֶּרְט בָּא אֶל הַחוֹלוֹת.
 מִן הַבָּתִּים הוּצְאוּ כִּסְּאוֹת
 בְּכָל הָעִיר כִּבּוּ אוֹרוֹת
 כִּנּוֹר אֶחָד – כְּמוֹ תְרֵיסָר
 גַּם צְלִיל מֵיתָר מֵאָז לֹא נִשְׁאַר.
 
 תֵּל אָבִיב...
 
 
 |  |