תֵּן לִי דֶּרֶךְ

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״בֹּשׂם תפּוּזים״, ענבל חבר, 2000

תֵּן לִי דֶּרֶךְ
תֵּן לִי גִּישָׁה נִסְתֶּרֶת
אֵין לִי פִּנָּה אַחֶרֶת
תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

בְּלִי לִפְגֹּעַ
תֵּן בְּצִדְּךָ מַרְגּוֹעַ
תֵּן לִנְגֹּעַ
תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

לֹא לְתָמִיד
רַק לִפְעָמִים
כְּמוֹ אֲוִיר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים.
תֵּן, אַל תִּפְחַד
שְׁנֵינוּ לְבַד
תֵּן לַכְּאֵב הַזֶּה לִחְיוֹת עוֹד מְעַט.

לֹא הוֹלֶכֶת
תֵּן לִי לָבוֹא אֵלֶיךָ
תֵּן לָנוּ יוֹם שֶׁל חֶסֶד
תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.
אֵין לִי כּוֹחַ
תֵּן אֶת הַדְּבַשׁ לִמְרֹחַ
תֵּן לִנְגֹּעַ
תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

לֹא לְתָמִיד, רַק לִפְעָמִים...