מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז מתוך: ״בֹּשׂם תפּוּזים״, ענבל חבר, 2000
תֵּן לִי דֶּרֶךְ תֵּן לִי גִּישָׁה נִסְתֶּרֶת אֵין לִי פִּנָּה אַחֶרֶת תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.
בְּלִי לִפְגֹּעַ תֵּן בְּצִדְּךָ מַרְגּוֹעַ תֵּן לִנְגֹּעַ תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.
לֹא לְתָמִיד רַק לִפְעָמִים כְּמוֹ אֲוִיר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים. תֵּן, אַל תִּפְחַד שְׁנֵינוּ לְבַד תֵּן לַכְּאֵב הַזֶּה לִחְיוֹת עוֹד מְעַט.
לֹא הוֹלֶכֶת תֵּן לִי לָבוֹא אֵלֶיךָ תֵּן לָנוּ יוֹם שֶׁל חֶסֶד תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ. אֵין לִי כּוֹחַ תֵּן אֶת הַדְּבַשׁ לִמְרֹחַ תֵּן לִנְגֹּעַ תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.
לֹא לְתָמִיד, רַק לִפְעָמִים...
|  |