תֵּן לִי דֶּרֶךְ

מילים ולחן: תלמה אליגון-רוז
מתוך: ״בֹּשׂם תפּוּזים״, ענבל חבר, 2000

תֵּן לִי גִּישָׁה נִסְתֶּרֶת

אֵין לִי פִּנָּה אַחֶרֶת

תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

בְּלִי לִפְגֹּעַ

תֵּן בְּצִדְּךָ מַרְגּוֹעַ

תֵּן לִנְגֹּעַתֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

לֹא לְתָמִיד

רַק לִפְעָמִים

כְּמוֹ אֲוִיר לְאַחַר הַגְּשָׁמִים.

תֵּן, אַל תִּפְחַד

שְׁנֵינוּ לְבַד

תֵּן לַכְּאֵב הַזֶּה לִחְיוֹת עוֹד מְעַט.

לֹא הוֹלֶכֶת 

תֵּן לִי לָבוֹא אֵלֶיךָ

תֵּן לָנוּ יוֹם שֶׁל חֶסֶד

תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

עִם הַנַּחַל

תֵּן וְנִזְרֹם בְּלִי פַּחַד

שְׁנֵינוּ יַחַד

תֵּן לֶאֱהֹב אוֹתְךָ.

לֹא לְתָמִיד, רַק לִפְעָמִים...